ירושלמי- עיבור החודש ועיבור השנה כחיבור

"וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה"

בימים בהם היתה בישראל סנהדרין כתיקונה, היו הם קובעים כל חודש מתי יחול ראש חודש, וכל שנה האם תתעבר או לא.

בסוגיות הבבלי בסנהדרין דנים בענייני עיבור החודש בפני עצמם, ואח"כ בענייני עיבור השנה בפני עצמם.

לעומת זאת, בסוגיות הירושלמי שם, רואים שחז"ל ראו את שתי המערכות הללו – עיבור החודש ועיבור השנה – כמערכת זוגית. זאת אומרת, שאלו שני עניינים שבונים יחד מערכת אחת של ניהול קדושת הזמן בישראל.

נביא כמה דוגמאות מהירושלמי לזוגיות הזאת:

1. דנים בשאלה האם מותר לחברים נוספים, שאינם קרואים מראש לדון בעניין, להיות נוכחים ולהביע את דעתם בנידון. ומגיעים למסקנה, שבקידוש החודש זה ניתן, אבל לא בעיבור שנה.

2. בירושלמי אומרים שבדיון של קידוש החודש, "מתחילים מן הגדול", כלומר הגדול שבדיינים פותח ראשון (כמו בדיני ממונות), ואין חשש שאחרים לא יעיזו לומר את דעתם אחריו בחופשיות, לעומת זאת בעיבור שנה מתחילים מן הצד, כלומר מן הקטן (כמו בדיני נפשות), כי יש חשש שמפני חומרת הדיון הדיינים לא יעיזו לחלוק על רבם.

3. דרכם היתה לדון בדברים אלו בארץ יהודה דווקא. בירושלמי מספרים שבימי רבי יהודה הנשיא, היו הרבה דיינים שעסקו בעיבור שנה בלוד, "ונכנסו בהן עין הרע, ומתו כולם בפרק אחד. מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל". רבי יהודה הנשיא הבין שהעולם ירד ממעלתו וכבר אינו ראוי לעבר ביהודה. ממשיכים בירושלמי: "בעיון מיעקר אף אהן סימנא", כלומר חשבו לעקור מיהודה גם את עיבור החודש, "אמר רבי סימון: אין אנו מניחין ביהודה אפילו זכר?". ולכן השאירו ביהודה את עיבור החודש.

זאת אומרת, שבכך שהשאירו ביהודה את מערכת עיבור החודש, השאירו זכר מכלל מערכת קביעת הזמן ביהודה.

כל הדיונים הללו, שמעריכים את עיבור החודש ועיבור השנה זה לעומת זה, אינם מופיעים בבבלי.

משמעות הזוגיות הזאת: החודש הוא קביעת ראש החודש ע"פ מולד הלבנה. עיבור השנה מטרתו להתאים את מערכת החודשים, לעונות השנה. עונות השנה נובעות ממערכת השמש. השמש והירח כידוע משולים לאיש ואשה. השמש משפיעה מאורה על הירח, המתחדש מידי חודש. השלימות בעולם היא החיבור הראוי בין שני הערכים הללו.

"בגלות נפרדו התאומים" (הרב קוק). לכן בבבלי הדיון בשתי המערכות הללו בא בנפרד.

אבל כאשר עם ישראל בארץ ישראל "איתחברת איתתא בבעלה" (יש חיבור בין אשה לבעלה, כלומר, בין הקב"ה לשכינתו – זוהר ג קיח). חיבור זה מופיע בכל המערכות השייכות לזוגיות נפלאה זו.